מצמרר: השידוך שהציעה הנרצחת, התגלגל דרך אתר ’שבע ברכות’

סיפורם של זיו ובִתיה סלומון הנשואים באושר, הוא סיפור מלא בהשגחה פרטית, ממש על כל צעד ושעל. "הכל התחיל בתקופה בה הגיעו אליי כל מיני הצעות, ועם חלק מהבחורים גם נפגשתי" מספרת בתיה, "באחד הימים חברה טובה שלי בשם שלומית קריגמן ניסתה להכיר ביני לבין זיו. היא סיפרה לי עליו וגם הראתה לי תמונות שלו. היה נראה לי שזה יכול להתאים וכנראה שגם זיו חשב ככה. אז יצרנו קשר טלפוני ודיברנו שתיים או שלוש פעמים ו... זהו, בזה זה הסתיים".

מדוע?

על השאלה הזו משיב זיו: "האמת היא שזה באשמתי. באותה תקופה הציעו לי גם עוד מישהי והייתי מבולבל קצת. לא ידעתי מה אני רוצה, אז אמרתי לבתיה שלא מסתדר לי וזהו, בזה זה נגמר".

תגלית באתר

מאז אותה שיחת טלפון חלפה בערך חצי שנה, ואז שמע זיו על אתר שבע ברכות. "בן דוד שלי הציע לי להיכנס לאתר, הוא אמר לי שהרב זמיר כהן מאוד ממליץ עליו, אז החלטתי להירשם. אמרתי לעצמי שאין מה להפסיד, אז למה לא?" מכיוון שלזיו לא היה אינטרנט באופן קבוע, אז הכניסה שלו לאתר נעשתה רק מידי מספר ימים, כאשר הזדמן לו אינטרנט. "בכל פעם שהייתי נכנס הייתי מרפרף על השמות ובודק אם אני רואה משהו שנשמע לי, אבל אף פעם לא התחברתי. אחרי כמה פעמים שביקרתי באתר נתקלתי פתאום בדף של מישהי, ושמתי לב שכל מה שהיא כותבת על עצמה אלו תכונות אופי שיש גם לי. הסתכלתי גם בתמונה שלה וכבר חשבתי שזה ממש יכול להתאים".

היכנסו לאתר שבע ברכות - הכרויות לדתיים בחינם.

זיו מדגיש כי חצי שנה קודם לכן, בתקופה שבה שוחח עם בתיה, הוא לא פגש אותה ולא ראה תמונה שלה, ולכן לא שיער כלל שמדובר באותה בחורה. "שלחתי לה הודעה דרך האתר וביקשתי שתחזור אליי, אבל היא לא חזרה. אז שלחתי שוב הודעה והייתי ממש לחוץ. נכנסתי לאתר שוב ושוב, ממש כמו ילד, ובאחת הכניסות ראיתי שהיא עדכנה את התמונה שלה. הבנתי שהיא כן נמצאת באתר, אז למה היא לא עונה לי?"

ולמה באמת לא ענית, בתיה?

"קיבלתי את ההודעות", היא משיבה, "אבל באותה תקופה היו לי הרבה פניות וסיננתי הרבה בחורים.  גם את זיו סיננתי. האמת היא שהדבר העיקרי שגרם לי לסנן אותו זו העובדה שהוא לא כתב על עצמו כמעט כלום. לדעתי אי אפשר לדעת מתוך כמה מילים מיהו הבן אדם. הוא גם לא פרסם תמונה ברורה שלו, וגם זה גרם לי שלא להתחבר".

וזה המקום בו בתיה פונה לכל מי שרשום לאתר והיא מבקשת: "אתם עושים כבר השתדלות ונרשמים? דאגו לפחות לכך שיהיה עליכם מידע עדכני ומקיף, עם תמונה אקטואלית. כדאי גם שתכתבו על תכונות האופי שלכם, ולא רק על התחביבים שלכם ומה שאתם אוהבים לעשות. לא תאמינו עד כמה שזה משפיע, כי זה הרושם הראשוני שאתם יוצרים".

וזיו מחזיר אותנו לסיפור שלהם: "בתיה לא ענתה לי אבל לא הייתי מסוגל לשכוח ממנה, ואז, אחרי שהסתכלתי שוב באתר וקראתי שוב ושוב את המשפטים שהיא כתבה על עצמה, נזכרתי פתאום שהפרטים האלו מוכרים לי מהעבר: בִתיה (בחיריק ולא בפתח), גרה בשדמות מחולה, לומדת ריקוד והוראה... פתאום הבנתי שזו חייבת להיות היא. היה לי עדיין את מספר הטלפון שלה מהעבר, אבל לקח יום שלם עד ששלחתי לה הודעה דרך הפלאפון. כתבתי שזה הבחור שדיבר אתה לפני חצי שנה, ראיתי את הדף שלה ב'שבע ברכות' ואשמח ליצור קשר מחודש. היא ענתה לי מיד ואמרה ש-כן, הכל מהשם והיא תשמח להיפגש. יום למחרת דיברנו בטלפון ואחרי ארבעה ימים כבר נפגשנו בבית שאן".

אירוסין בצל השבעה

הפגישות של זיו ובתיה החלו לפני 12 חודשים בדיוק – במהלך חודש כסליו בשנה שעברה. הם נפגשו במשך קצת יותר מחודשיים והכל זרם על מי מנוחות. "אנחנו כל כך מזכירים אחד את השנייה שהקשר בינינו היה פשוט מתבקש", צוחקת בתיה, "הדבר היחיד שהפריע לי עוד לפני שנפגשנו הוא שזיו ממוצא הודי ואני אשכנזייה, אבל ברגע שראיתי אותו בפעם הראשונה זה הפסיק להפריע, והיום, אחרי החתונה, אני אפילו שמחה בכך. הפכתי בעצמי להיות חצי הודית".

ואילו זיו מוסיף: "ההרגשה האישית שלי היא שרק כשהאדם מוכן מבחינה פנימית לקבל את הזיווג שלו ועושה על כך עבודה פנימית בזמן של הרווקות, אז מגיע השפע, וזה קורה בזמן הטוב והמתאים ביותר עבורו".

ובאמת, מעט לאחר מכן הגיע הרגע המאושר בחייהם והם התארסו. "אחרי שהתארסנו התקשרנו כמובן ל'שדכנית'", מספרת בתיה, "שלומית קריגמן הי"ד, הבחורה שהציעה ראשונה את השידוך שלנו, היא חברת ילדות טובה שלי, נולדנו באותו יום, והמשפחות שלנו ממש שכנות. התקשרנו והודענו לה והיא מאוד שמחה".

אבל השמחה לא נמשכה ימים רבים. מספר שבועות אחרי האירוסין התרחש הפיגוע בבית חורון, בו נרצחה שלומית, ובחתונה של זיו ובתיה היא כבר לא הספיקה להיות.

"האמת היא שכל התקופה בין האירוסין לחתונה הייתה מאוד קשה עבורנו", מודה בתיה, "בזמן שאנחנו חגגנו את האירוסין, ישבו אצל משפחת קריגמן שבעה, וכשהתכוננו לחתונה, הם עדיין היו בתוך השלושים. העצב היה גדול במיוחד גם מכיוון ששלומית נרצחה בדיוק שבוע לפני יום ההולדת שלה. אם לא הפיגוע, היא הייתה יכולה להיות כלה, להתארס ולהתחתן".

קולה של בתיה רועד כשהיא ממשיכה: "מבחינתנו המסר שהיא השאירה לנו הוא לחיות באחדות, לחיות בשלום. ואני ובעלי מרגישים שבכל יום שאנחנו שומרים על אחדות בבית, וגם על אחדות כלפי חוץ, אנחנו בעצם עושים את זה לעילוי נשמתה. אנחנו מאמינים שזה באמת עושה לה טוב, שם למעלה".