"לא חלמתי שזה יבוא משם": האם יצרה קשר עם ה'שדכן' - שהתברר שהוא משודך. השידוך המרגש בין כנרת לדניאל

בשנת 2017, כשדניאל לוי נרשם לאתר ההכרויות "שבע ברכות" החרדי, הוא לא ציפה לנס, ואפילו לא באמת היה בטוח שמישהו בכלל יפנה אליו משם. מבחינתו זו הייתה עוד פעולה קטנה בתוך מסע ארוך, מתיש, עמוס פגישות, טלפונים ושמות - במסע שידוכים שנפרש על פני שלוש שנים. 

דניאל היה אז בן 21. 

"הייתי רשום אצל המון שדכניות, גם בתשלום, ונפגשתי עם מעל מאה בחורות - אבל זה לא הלך", הוא משחזר. "הגעתי למצב שלפעמים הייתי נפגש פעמיים בשבוע. לא בזבזתי את הזמן, השתדלתי לפחות".

לוי (32) כבר התרגל לאכזבות הקטנות: פגישה ראשונה שלא מתקדמת לשנייה, הבטחה משדכנית שלא חוזרת אליו, שידוך שנופל בלי סיבה ברורה. "אני לא אגיד שהייתי מיואש, אבל היו בהחלט רגעים שלא הבנתי למה זה לא קורה. לא חלמתי שזה יגיע ככה".

כשאני שואלת איך 'ככה', הוא מסביר שאתר 'שבע ברכות' החרדי יועד בעיקר לציבור השדכנים, כנהוג במגזר. "לא היו שם שום תמונות, רק נתונים. הבנתי שאין לי מה להפסיד ורשמתי את עצמי גם כשדכן וגם כבחור שמחפש זוגיות. למעשה, ייצגתי את עצמי", הוא מחייך. 

אחרי הפעולה הקטנה הזו, הוא שכח שבכלל עשה אותה. 

"הייתי שם אולי שנה ולא הייתה אפילו פנייה אחת, ואז, יום אחד אני מקבל טלפון לא מוכר". היום, כשהוא נזכר בטלפון ההוא, הוא מבין עד כמה נסתרות הן דרכי השם, ועד כמה, כשמגיע הזמן הנכון - הקב"ה לוקח כל פעולה הכי קטנה שהאדם עשה, ומצרף אותה לכדי ישועה גדולה אחת. 

האישה מעבר לקו הציגה את עצמה כשדכנית, אבל דניאל בכלל לא הבין על מה היא מדברת, כשהיא אמרה 'שלום, הגעתי לשדכן דניאל לוי?'. מי שדכן, מה שדכן??? אחרי המבוכה הראשונית, השדכנית סיפרה שהיא פונה אליו כי יש לה בחורה להציע לו, שאולי יכולה להתאים. 

השדכנית, דודתה של כנרת, היא זו שפנתה אליו

מה שהוא לא ידע באותו רגע, זה שמי שמצאה אותו באתר הייתה לא אחרת מאשר אמא של כנרת. היא ראתה את הפרטים שלו, חשבה שזה יכול להתאים, והעבירה את המספר לאחותה - השדכנית שהתקשרה אליו. נסתרות הן דרכי השם, כבר אמרנו?

לעומתו, כנרת (28) גרפיקאית במקצועה, בכלל לא הייתה עמוק בתוך העולם הזה. אמא שלה היא זו שלקחה את נושא השידוכים לידיים: בדקה, ביררה, התקשרה. כנרת עצמה יצאה אז עם בחור אחד בלבד לפניו. היא לא התרוצצה, לא נרשמה לעשרות מקומות, לא חיה את הלחץ הזה. 

כשדניאל נזכר בזה, הוא מבין דבר נוסף: "אני גבוה מאוד וגדול, תמיד הייתי בחור שאי אפשר לפספס את הנוכחות שלו. אשתי, קטנה ונמוכה. לכאורה, זה לא התאים. הנתונים החיצוניים לא הסתדרו. נפגשתי עם המון בחורות בנתונים האלה לפניה, ותמיד זה ירד מהפרק בגלל 'חוסר התאמה' על הרקע הזה".

אז איך הסכמת לפגישה ראשונה, אם לכאורה זה לא התאים?

"הבנתי שאי אפשר להמשיך לפסול, וחייבים לתת צ'אנס. ברוך השם שזה מה שעשיתי, אחרת אולי הייתי רווק עד היום".

הפגישה הראשונה התקיימה בבית קפה בראשון לציון, וגם אז, היו חששות ולבטים. "היה לי מאוד נעים איתה. לא הרגשתי כלום, אבל ראיתי שהיא צדיקה וצנועה וזה מה שחיפשתי. זה מאוד מצא חן בעיניי, אבל התלבטתי ולכן הלכתי לשאול דעת תורה. אחרי ששאלתי דעת תורה, החלטתי להמשיך".

והתשובה שקיבל מהרב גרמה לו לא לוותר, ובפגישה השנייה כבר היה לו ברור שזה זה. "ראיתי בעיניים שלה שהן לא 'בחוץ', שהן רק בתוך הבית. ידעתי שאין שם משחקים, אין שקרים ואין תכסיסים כמו שחוויתי על בשרי לפני כן. פגשתי הרבה נשים לפניה, וראיתי הרבה שמשנות את דעתן, ויש עליהן מסיכה או בלבול. אני יודע לזהות ערמומיות, ופה לא זיהיתי את זה. הבנתי שהיא טובה לי, ולא רציתי לפספס".

גם אצל כנרת זה לא היה מובן מאליו שממשיכים, אבל היא הרגישה את הכבוד, את הנעימות, את הדיבור הישר.
״היא אהבה את זה שאני חרדי, קובע עתים לתורה, מדבר לעניין״, הוא מספר. "בפגישה השלישית או הרביעית כבר החלטנו להתחתן".

וואוו, זה קרה מהר…

"כן, נפגשנו בראש חודש ניסן ובתמוז כבר עמדנו מתחת לחופה". היום הם הורים לשלושה ילדים וגרים בחריש, והפער החיצוני שפעם נראה כמו מכשול, הפך לשולי לחלוטין. "החיצוניות זה שטויות", קובע דניאל בפשטות, כשאני מבקשת ממנו לתת מסר מחזק למי שעדיין מחפש. "זה טפל, זה לא העיקר. אל תזלזלו בפעולות הכי קטנות שאתם יכולים לעשות, כחלק מההשתדלות. אני עשיתי המון השתדלות, ובסוף זה הגיע מפעולה קטנה אחת, שלא חלמתי שהיא זו שתביא לי את הישועה. 

"לפעמים אנחנו בטוחים שאם זה לא הגיע דרך המקומות המקובלים, בתשלום לשדכנית למשל, אז זה כבר לא יגיע, אבל לכל אחד יש את המסלול שלו לישועה ואסור להתייאש ולוותר. 

"אני גדלתי בבית שמאוד מסתכלים על עדות, והיום אני אומר - כולנו יהודים, כולנו עם ישראל וזה לא רצון השם שנפסול אחרים על רקע כזה או אחר. לא בגלל חיצוניות, ולא בגלל עדות. כל התהליך שלי לימד אותי שיעור עמוק לחיים: מה שאתה רואה, זה לא בהכרח מה שקיים באמת. אם הייתי מסתכל רק על הקנקן - יכול להיות שהייתי עדיין רווק מחפש. תמשיכו לעשות השתדלות, כי לכל דבר ולכל אחד יש את הזמן שלו".

אין ספק שכשהזמן מגיע - גם הדרך שנראתה הכי רחוקה, הופכת לפתע לקצרה ביותר.