היו שש שנים באתר והתחתנו תוך חודש בלבד: "זה הרגיש הכי נכון"

יש רגעים שבהם את כבר לא מחפשת אהבה, אלא רק שקט. לא נס, לא ריגוש, רק מישהו שלא יברח, שיסכים לרגע לשמוע את מה שיש לך לומר - באמת. אחרי שש שנים של כניסות ויציאות מאתר היכרויות, מחיקות פרופיל, אכזבות קטנות וייאוש גדול, זוהר בריל כבר לא האמינה שמשהו חדש באמת יכול לקרות. ואז, דווקא ביום אקראי, בלי הכנה מוקדמת ובלי ציפיות, הודעה אחת פתחה דלת שלא נראתה קודם. חודש אחר כך היא כבר עמדה מתחת לחופה. “אם זה זה”, היא אומרת היום בפשטות, “זה קורה מהר. בלי רעש, בלי משחקים ובלי סימני שאלה”. 

לדבריה, עד שיוסף פנה אליה - היא לא ראתה אותו מעולם באתר, וזה כשלעצמו מאוד מפתיע. “שנינו היינו שש שנים באתר, ובמשך כל השנים לא ראינו אחת את השנייה באתר וזה מה שהיה מוזר. אבל כנראה בורא עולם חיכה לרגע המדוייק בשבילנו. אני הייתי גרושה עם ילד, והוא רווק”, משחזרת זוהר בחצי חיוך, כשהיא נזכרת בזה היום. 

זוהר מודה שהייתה כבר במקום של עייפות. “כל פעם הייתי מוחקת את הפרופיל, ואז מחזירה. מתייאשת, חוזרת, מתייאשת שוב. באיזשהו שלב אמרתי לעצמי, למה למחוק ולהחזיר בכל פעם? אני משאירה את הפרופיל עד שאמצא את בעלי". ובכל זאת, מרוב ייאוש, היא מצאה את עצמה נכנסת לאתר לעתים נדירות. באחת הפעמים הללו, ברגע אקראי לכאורה, ראתה את יוסף. "משהו בתמונה שלו תפס אותי, ובאתי לשלוח לו הודעה. פתאום ראיתי בהודעות שהוא כבר שלח אליי הודעה והקדים אותי...", היא נזכרת. 

אם תשאלו את יוסף הוא יגיד שכבר מהרגע הראשון שבו ראה את תמונתה באותו רגע, הוא אמר לעצמו "זו תהיה אשתי". את זה כמובן שלא גילה לה בהתחלה, רק קצת לפני החתונה. 

הם דיברו קצת והחליטו להיפגש, אך גם הפגישה הראשונה לא הייתה לפי הספר. “הוא לא קבע איתי מראש ניפגש מחר או שבוע הבא”, מספרת זוהר. “הוא היה בלחץ. הוא הרגיש שאם יקבע לשבוע הבא, הוא יהיה בלחץ ומתח במשך כל השבוע, ולכן רק שאל אותי - מה את אומרת, נפגשים הערב?". היא הסכימה 'לזרום', והם נפגשו. 

ואיך הייתה הפגישה?

"זה היה מוזר. לא מתוכנן אבל גם הייתה לי בראש תמונה של 'טייפ' מאוד מסוים, והוא לא התאים לה. אבל משהו בו היה כל כך מקסים ונוכח, שלא יכולתי לוותר". כבר בפגישה השנייה היא הרגישה שזה נכון לה, ובפגישה השלישית יוסף כבר הודיע למשפחה שלו שהוא מתחתן. "כולם היו בהלם. זה לא נהוג להתקדם כל כך מהר בשידוך, גם אם זה הכי מוצא חן בעיניך. הוא היה רווק בן 35 שלא ממש האמין שהוא ימצא, ופתאום תוך שבוע הוא מודיע למשפחה כזו הודעה. זה היה קצת לא נתפש. "הפגישה השלישית הייתה אצל אחות של יוסף, בבית שמש. איך שנכנסנו לבית, בעלה צחק ואמר: 'מזל טוב'. כשיצאנו, אחותו אמרה לו: 'את האישור שלנו קיבלת, תתחתן איתה'. היה חיבור ממש טוב עם המשפחה, ובפגישה רביעית כבר הגעתי לירושלים כדי לפתוח ביחד איתו תיק ברבנות".

אולי למי שמתבונן מהצד המהירות הזו לא נתפסת, אבל מאחורי כל זה עומדת דרך ארוכה של שניהם, שכללה גם לא מעט אכזבות. "שש שנים חיפשתי. בהתחלה לא ידעתי מה בדיוק הכיוון שלי, ולאט לאט הבנתי שאני מחפשת מישהו עם השקפה חרדית, שיוביל אותי לכיוון הזה אבל גם יבין ראש של חוזרת בתשובה".

לשאלתי האם לא הפחידה את יוסף העובדה שהיא אם לילד בן 10 משיבה זוהר כי הוא ידע שזה הולך להיות מאתגר, אבל הנתינה שלו והעובדה שהוא הרגיש שאני אשתו - עזרו לו לבחור בי למרות זאת. 

ואיך הבן שלך הגיב?

"התגרשתי מאבא שלו כשהוא היה בן שנה, אז הוא די חיכה לבית רגיל עם אבא. התגובה מצדו הייתה מאוד טובה, הוא היה שמח שסוף סוף הבית שלנו לא יהיה רק עם אמא לבד בחגים ובשבתות".

החיבור ביניהם היה כל כך מהיר וברור, עד שתוך חודש מרגע ההיכרות הם היו כבר מתחת לחופה. וכששואלים את זוהר מה המסר שלה לאנשים שפוסלים מראש על רקע גירושין, היא משיבה תשובה ברורה וחד משמעית. "לפסול זה הכי קל, למרות שאני מאוד יכולה להבין גם את זה. היה לנו רב מלווה לפני החתונה, כי היה לנו חשוב דעת תורה. כשגילינו שאנחנו מחוברים לאותה גישה, לאותה השקפה וגם מחוברים לאותו רב, זה חיזק אותנו מאוד. זה יוצר מכנה משותף עמוק. לדעתי חשוב לנסות למצוא את המכנה המשותף, ולא לשלול לפני שמנסים ושומעים. חיפוש זוגיות חייב להיעשות מתוך בגרות, וכשזה זה - זה זה. אדם יכול לפסול בלי סוף, ופתאום יבוא רגע שהוא יגיד: 'בשבילה שווה לי לוותר על העקרונות שלי', כי כל אחד רוצה לחיות עם אדם מדהים. על זה לא מוותרים".

אין ספק שסיפור כזה, שמגיע אחרי שנים של המתנה מבלי לדעת האם זה בכלל עוד יקרה - מזכיר לכולנו שלפעמים הישועה לא מגיעה כשאנחנו בשיא הביטחון והחוזק שלנו, אלא דווקא כשאנחנו עייפים ופחות בטוחים - אך עדיין פתוחים לשמוע. כמה זה חשוב גם בשיא העייפות, להמשיך לתת סיכוי, כי במקום שבו מפסיקים לשחק משחקים ומתחילים להיות פשוט מי שאנחנו, שם, בלי רעש ובלי הצגות, הדברים סוף סוף מסתדרים.