"בגיל 35 זה קרה: אחרי הפגישה השנייה – סגרתי את הכרטיס באתר"

"בערך שלוש שנים אחרי שחזרתי בתשובה יצאתי לשוק השידוכים", מספר דוד מועלם, נשוי טרי. "כבר מההתחלה לא היו הרבה הצעות, וההצעות שהגיעו משדכנים לא היו לרוחי. רציתי בחורה חוזרת בתשובה, כמוני, אבל היה חשוב לי שהיא תגדיר את עצמה כ'חרדית'. היה לי רצון חזק מאוד להקים בית של תורה, וההצעות שהוצעו לי היו שונות. הגעתי למסקנה שהדבר הנכון ביותר עבורי יהיה לבדוק בעצמי את ההצעות וככה הגעתי לאתר שבע ברכות".

למען האמת, מציין דוד שהוא דווקא לא תלה תקוות באתר. "באותו שלב לא תליתי תקוות בכלום, באמת שלא יכולתי לדמיין מאיפה תצמח לי הישועה. אבל אמרתי לעצמי שאני עושה את ההשתדלות ונרשם לאתר. במשך בערך שנתיים מאז ההרשמה נפגשתי עם שמונה בחורות, מתוכן חמש היו דרך 'שבע ברכות'. בינתיים המשכתי ללמוד בישיבה וקיוויתי מאוד שהקב"ה ישלח לי בהקדם את מי שמיועדת לי".

ללא שום התלבטות

בתוך כך, יסמין שאף היא חוזרת בתשובה, החליטה גם כן להירשם ל'שבע ברכות'. כשמשוחחים עם יסמין מדהים לשמוע עד כמה קווים משותפים יש בינה לבין דוד. גם היא מספרת על כך שחזרה בתשובה לפני כחמש שנים, גם היא התחזקה מאוד והיה חשוב לה להקים בית המוגדר כ'חרדי', וגם היא קצה כבר בכל ההצעות שהגיעו אליה והתגלו כלא מתאימות. אגב, גם הגיל שלהם כמעט זהה. יסמין בת 34 ודוד בן 35.

"אני הייתי רשומה כבר זמן רב לאתר", מספרת יסמין, "לפעמים מתנתקת, אבל מהר מאוד חוזרת. זו הייתה עבורי תקופה לא קלה, כי אמנם את השידוכים התחלתי רק כמה שנים אחרי שחזרתי בתשובה, כך שלא חיפשתי במשך זמן כל כך ארוך, אבל סבלנות לא הייתה לי בכלל. הדבר העיקרי שעודד אותי כל הזמן היה לקרוא את סיפורי הישועה של זוגות שזכו להתחתן דרך שבע ברכות. זה נתן לי כוח ואמרתי לעצמי כל הזמן: 'אולי גם לי יקרה הנס הזה?'

דוד נתקל בפרופיל של יסמין שהופיע באתר והחליט שזה 'שווה בדיקה'. "יצרנו קשר ובתחילה ערכנו שיחה טלפונית", הוא מספר, "אחרי שהבנו שיש סיכוי שזה יהפוך לרציני, נפגשנו פנים אל פנים, וכבר מהפגישה הראשונה הבנו שיש סיכוי טוב. באופן אישי, כבר אחרי הפגישה השנייה הייתי בטוח שמצאתי את מה שחיפשתי, עד כדי כך שנכנסתי לאתר וסגרתי את הכרטיס שלי, כי לא היה שום טעם להחזיק אותו פתוח".

ומה איתך יסמין? גם את הרגשת שמצאת את מה שחיפשת?

"לי לקח קצת יותר זמן", היא צוחקת, "אבל בפגישה השלישית כבר הייתי בטוחה".

בפועל הם נפגשו עוד מספר פגישות ולאחר מכן התחילו פשוט לדבר באופן טבעי על החתונה שעומדת להיות ועל הבית המשותף שיקימו. "היה ברור לשנינו שהכיוון האחד והיחיד הוא חתונה", הם מסבירים באושר גדול.

כחודשיים לאחר מכן הם כבר עמדו תחת החופה, וכיום הם חוגגים בדיוק חודש ליום הנישואין הראשון.

"הייתה לנו חתונה מרגשת מאוד",  מציין דוד. "הקפדנו על כך שתהיה חתונה מאוד חרדית, עם רמת הצניעות הגבוהה ביותר, כולל הפרדה כמובן וכשרות למהדרין מן המהדרין. אפילו בחופה דאגנו שתהיה הפרדה מלאה. האמת היא שלמשפחות שלנו זה היה קצת שוק, אבל הן מאוד תמכו בנו".

"אני חושבת שהיה קידוש השם גדול בחתונה", משלימה אותו רעייתו הטרייה. "הגיעו אלינו אנשים כל כך מגוונים, גם חברים שלנו מלפני החזרה בתשובה וגם כאלו שהתיידדנו איתם בשנים האחרונות, קרובי משפחה מכל הסגנונות, וממש כל עם ישראל. הרגשנו שכולם מתרגשים ושמחים אתנו, עם הקמת הבית שלנו".

ולסיום, יש מסר שאתם רוצים להעביר?

דוד: "בסוף זה מגיע, וזה שווה כל רגע של ציפייה. אני מאחל מכל הלב לכולם לזכות לכך בהקדם ובקרוב".

ויסמין מבקשת לומר כמה מילים לאלו שעדיין ממתינים: "זה מוזר לי להיות מהצד שמעודד, כי אני עדיין רגילה להיות במקום של זו שממתינה ומחכה. אבל דווקא כאחת שמכירה את הציפייה כל כך טוב, אני מבקשת וממליצה: תתפללו, תתפללו, רק תפילות ובכל הכוח. אף פעם לא להתייאש, אלא להאמין ולצפות. הקב"ה יודע בדיוק מתי מגיע לכל אחד מאתנו לקבל את הישועה שלו, והוא ייתן לנו אותה, אם רק נתפלל ונבקש".