"בזכות שבע ברכות נהפוך למשפחה עם שבעה ילדים"

"התמודדות". במילה זו משתמשת ליטל סלומון כשהיא מתארת לנו את מה שעבר עליה במשך השנים האחרונות. "התמודדות בלתי פוסקת", היא מוסיפה בכאב. "זה התחיל כבר כשנישאתי בגיל שמונה עשרה עם בחור שהיה נראה לי בזמנו כמי שמתאים לי מאוד, אך התברר במהרה כבלתי מתאים לחלוטין, זה המשיך בגירושין כואבים ובגידול של ארבעה ילדים לבד, עם כל מה שמשתמע מכך".

ליטל בסך הכל בת 29, אבל הספיקה לעבור כל כך הרבה. אבל להתמודדות של ליטל יש גם סוף משמח, ועל כך בדיוק היא מספרת לנו. לפני כחודש היא התארסה עם עדן עוקבי, גם הוא גרוש, עם שלושה ילדים, והשבוע הם עומדים לאחד את שתי המשפחות, להיכנס תחת החופה ולהקים בית חדש, עם הרבה תפילות, תקווה ושמחה.

"ביטלתי את המנוי באתר ואז הגיעה ההצעה"

את השידוך זוקפת ליטל חד משמעית לאתר שבע ברכות. "הייתי באתר בערך שנה, ניסיתי הרבה וגם נכוויתי הרבה... טוב, צריך להבין שהייתי מאוד בררנית, ידעתי בדיוק מה אני רוצה ולא הייתי מוכנה ליפול שוב". בשלב מסוים אומרת ליטל שהיא החליטה לבטל את המנוי לאתר, אבל לפני הסגירה היא דפדפה שוב בהודעות שקיבלה כדי לבדוק אם יש הודעה חדשה כלשהי. "ואז ראיתי את ההודעה של עדן", היא אומרת, "הפרופיל שלו היה נראה לי והתחברתי למה שהוא רשם על עצמו. אז השארתי מספר טלפון ולאחר מכן סגרתי את המנוי לאתר, ולא נכנסתי יותר".

וליטל מציינת כי מבחינתה היא סיימה באותו זמן את ההשתדלות דרך 'שבע ברכות', אלא שלמרבה ההפתעה, שבוע לאחר מכן היא קיבלה הודעה לטלפון האישי שלה מעדן. "כבר לא זכרתי כל כך במה מדובר", היא מודה, "אבל לאחר מכן התחלנו להיפגש ולצאת ביחד. הדברים התגלגלו ממש במהירות, והנה, השבוע אנחנו בעזרת ה' מתחתנים".

כשמשוחחים עם ליטל אי אפשר שלא לשמוע את ההתרגשות שבקולה. "אני מרגישה שזכיתי לנס קריעת ים סוף אמתי", היא מספרת, "כי חוויתי כל כך הרבה קשיים, הגיעו אליי הצעות שנראו על פניהן מושלמות ויפות, אבל כשנפגשנו גיליתי שיש להן בעיות שאני לא מוכנה להתמודד איתן. בשלב מסוים עצרתי ואמרתי לעצמי: תעשי סדר עדיפויות. נכון, גדלת בסמינר ואת לכאורה רוצה מישהו שגדל כבן ישיבה, אבל זה לא הכל, יש לך בבית ילדים ואת רוצה שתהיה להם דמות אבהית. את גם לא מוכנה להתפשר בשום אופן על יראת שמיים ומידות טובות, וכמובן על זוגיות מוצלחת. אם הוא יהיה תלמיד חכם – זה בונוס, אם הוא יהיה עשיר – זה גם כן בונוס, אבל זה לא העיקר. "ובאמת", היא אומרת, "מאז שהגדרתי לעצמי מה אני מחפשת היה לי קל יותר להגיד 'לא' לכל מיני הצעות, כי ידעתי מה אני רוצה".

בנוסף, ליטל אומרת שלאורך כל התקופה היא גם עשתה כל השתדלות אפשרית. "ראשית, הקפדתי מאוד לשמור על צניעות. המשכתי ללכת עם כיסוי ראש ומאוד שמרתי על עצמי. גם כשיצאתי לפגישות נסעתי עם הרכב שלי וחזרתי עם עצמי. נזהרתי מאוד גם מהלכות ייחוד. אני מודה שזה לא היה קל, אבל היה ברור לי כל הזמן שהרצון הפנימי שלי הוא להקים בית יהודי כשר, ואם אמא לא טהורה אז גם הילדים לא יהיו טהורים. ידעתי שהטהרה של הבית תלויה בי".

בנוסף, ליטל מציינת שהיא תרמה להרבה ארגוני צדקה והתפללה כמעט בכל מקום אפשרי. "התחזקתי מאוד באמונה שלי ובקשר עם הבורא. האמנתי שהכל מאתו, ושבטוח מחכה לי משהו טוב בסוף.

"שאלו אותי הרבה פעמי איך במהלך כל התקופה הזו שהייתי לבד הצלחתי לחייך", היא מוסיפה, "כי באמת, תמיד נראיתי שמחה ובעצם לא ראו עליי כלום, וההסבר שלי לכך הוא פשוט: דווקא כשלא טוב לך אז את לומדת להעריך את הדברים הקטנים. הנה, הילד קם בבוקר והלך לבית הספר בזמן? זה נפלא. הילדה הצליחה במבחן? נהדר. אני מצליחה לעבוד ולפרנס? גם על זה צריך להגיד תודה. אי אפשר רק להתלונן".

מכפילים את המשפחה

ואז, כאשר ליטל התחילה להיפגש עם עדן, היא מספרת שגילתה בבת אחת בדיוק את מה שחיפשה. "הרגשתי שכל הדברים שהופיעו ברשימה שלי קיימים אצלו", היא אומרת, "ובכל זאת, מאוד חששתי להתחבר ולתת אמון. זה היה לי קשה והלב דפק כל הזמן. האמת היא שעד עכשיו הוא עוד דופק. אבל השתדלתי לנהוג בחכמה וראיתי מול העיניים שהוא פשוט מתאים לי".

הפגישה בה הם החליטו לסגור התקיימה אצל הוריה. "זה היה בדיוק שבע ברכות של אחותי, עדכנתי את הוריי באמצע הפגישה בכך שלא אספיק לבוא לשבע ברכות, ואמא שלי הציעה בטבעיות: 'בואי עם הבחור'. הבאתי אותו וזו הייתה ההיכרות הראשונה שלו עם המשפחה שלי". 

אבל בשונה מכל בחורה אחרת שמתארסת, אצל ליטל לא מדובר רק בהקמת בית חדש, אלא גם בהקמת משפחה חדשה, כאשר שתי המשפחות עומדות להצטרף יחד ולהפוך למשפחה גדולה.

את כמעט מכפילה את המשפחה שלך. היו לך ארבעה ילדים וכעת יהיו שבעה, אין לך חששות?

"אגיד את האמת", היא משיבה בכנות. "ברור שאני קצת חוששת, אבל אני לגמרי לא דואגת. הילדים שלנו כבר נפגשו כמה פעמים והם כל כך אוהבים אלו את אלו. יש לנו שתי בנות בגיל ארבע, והן הפכו להיות חברות טובות, כמעט תאומות. זה מדהים, כולם  משתוקקים כבר לעבור לגור יחד. "וגם מעבר לזה", היא מוסיפה, עברתי כל כך הרבה בחיים שכבר אני מרגישה שאין שום דבר שיכול לאיים עליי. אני מאושרת שיש לי הזדמנות כעת להתאמץ לא בשביל להתמודד ולשרוד, אלא כדי לתת משלי לאנשים שהכי אהובים עליי. אז אני מוכנה לעבוד בשביל זה קשה".

ויש לה גם מסר לנשים נשואות: "תדעו להודות על מה שיש לכן. במשך כל התקופה שעברה עליי התקשרו אליי לפעמים חברות והתלוננו על כך שיש להן בעיות בשלום בית, שהבעל לא חוזר הביתה בזמן או שהוא עובד קשה מידי, ואני תמיד אמרתי להן: 'תגידו תודה על כך שיש לכן בעל, שאתן לא צריכות לקדש לבד על היין, שיש מי שיעשה את הסדר וישב בראש השולחן בראש השנה. תגידו תודה ואל תתעסקו בהבלים. פשוט תלמדו להעריך את הטוב".

בימים אלו מתכוננים ליטל ועדן לחתונתם שתתקיים בעזרת ה' השבוע. "בתחילה חשבנו שתהיה חתונה קטנה והזמנו מספר מצומצם של מנות", היא מספרת, "אבל בסופו של דבר כל מי ששמע על החתונה פשוט הודיע שהוא גם רוצה לקחת חלק בנס הזה ולהשתתף. אז בעזרת ה' צפויה להיות חתונה גדולה ושמחה".