שבע ברכות / סיפורי הצלחה / "דווקא כשהרפיתי, ונתתי לה’ לעשות את שלו – הזיווג הגיע"

"דווקא כשהרפיתי, ונתתי לה’ לעשות את שלו – הזיווג הגיע"

"כמו אברהם אבינו, לכל אחד מאיתנו יש את הרגע הזה, שבו הוא מתבקש לעקוד את הרצון הכי עמוק שלו, ולסמוך על בורא עולם". חיים וחיה עברו סיבוב ארוך, כל אחד לחוד – עד שחזרו בתשובה, נפגשו באתר שבע ברכות, והתחתנו בבית כנסת קטן בהרצליה. "לא היינו צריכים חתונה גדולה – רצינו רק שהקב"ה יהיה נוכח, ושיידע שאנחנו מודים לו"

במשך שנים רבות חיפשה חיה אחר בן זוגה משורש נשמתה. גם לפני שהגיעה לאתר 'שבע ברכות' – ידעה בדיוק מה היא רוצה, ממה היא נזהרת, מה לא יעבור את סף דלתה ואיך בדיוק הישועה שלה תיראה. "גדלתי בסביבה מתירנית, והתחנכתי על ברכי האמונה שרק אם גרים עם מישהו לפני החתונה – לומדים להכיר אותו באמת", משחזרת חיה. "אבל אני הייתי שונה מכולם, וגם כשלא שמרתי תורה ומצוות, האמנתי שאת בן הזוג שלי, את הזיווג משורש נשמתי – אכיר בדרך שונה לגמרי".

תאמינו או לא, אבל למרות הניסיון הקשה שבהמתנה, חיה נאזרה בסבלנות, ולא איבדה לרגע את האמונה שלה בה' - זה שברא אותה, זה שהכירה אותו, זה שהתפללה אליו, זה שדיברה איתו בשפת הסתרים שלהם – גם אם כלפי חוץ היה נראה שהיא חילונית לכל דבר. "אני זוכרת שבכל פעם שדיברתי על האופן שבו אני רוצה להכיר את בן זוגי, ועל איזה מין אדם הוא יהיה – הסביבה התייחסה לזה בזלזול. אמרו לי: 'את מיושנת, תצאי מזה'. אבל לי זה לא שינה. ידעתי שאני רוצה אדם שיכבד אותי, שישמור על הכבוד שלי בנושא הנגיעה ושיידע שאם הוא בוחר בי, אז זה לכל החיים. בלי משחקים".

וזה בדיוק מה שהיא מצאה, כשהתוודעה לראשונה לאתר 'שבע ברכות'. "הייתי רשומה להמון אתרים, ויצאתי לעשרות רבות של דייטים לא מתאימים", היא אומרת. "ממש חוויתי על בשרי מה זה נקרא 'זיווגו של אדם, כקריעת ים סוף'. מה שהולך באתרים אחרים, זה פשוט סדום ועמורה. אין לי מילים אחרות. הרבה אנשים מתחזים למשהו שהם לא, ואת לא יכולה לדעת את זה עד שאת לא נפגשת איתם. בהידברות, הרגשתי שסוף סוף מצאתי את מה שחיכיתי לו שנים – אתר שמיועד לאנשים רציניים שבאמת רוצים להקים בתים טובים, ולא מחפשים להעביר את הזמן".

לאחר שהבינה שמה שהיא מחפשת אכן קיים – חיה קיבלה על עצמה להתחזק ברוחניותה והתחילה לשמור שבת ולקיים מצוות בהדרגה. "לדעתי, זה מה שזירז את הזיווג שלי. פתאום הבנתי שאבותינו הקדושים צדקו באורח חייהם, והרגשתי שאני רוצה לחיות כמותם. מתוך טהרה וקדושה, ולא להיפך".

רוויית דייטים ולמודת ניסיון – נפגשה חיה עם בחור אחד ויחיד, דרך שבע ברכות. חיים שמו. וראה זה פלא - אחרי שתי פגישות בלבד, ידעו השניים שיש כאן משהו אחר, שונה ושהם בעצם נועדו זה לזו.

 "הזיווג הגיע דווקא כשהרפיתי, ונתתי לה' לעשות את שלו"

חיים, ממושב צפריה, גדל בבית דתי אך בתיכון עזב את הכל. בבוא היום נישא וביחד עם אשתו לשעבר, הביא לעולם שני ילדים. הוא התגרש לפני פחות משנה, כשהנישואין עלו על שרטון. "להידברות הגעתי בעקבות המלצה של חבר טוב", הוא אומר. "ברור שהיו הכרויות גם דרך אתרים אחרים, אבל מאף אחד לא התרשמתי לטובה כמו מהאתר הזה". אשתו חיה, היא הבחורה השנייה איתה נפגש מאתר 'שבע ברכות'.

חיים פנה אליה, והם החליטו להיפגש בקניון נתניה. "כבר מהפגישה הראשונה הייתה נשיאת חן הדדית", אומר חיים. "בפגישה השנייה, הכיוון היה ברור לשנינו. זה הרגיש כאילו הקב"ה לא נותן לנו מקום לשאול שאלות מיותרות".

אחרי שבועיים של הכרות, נקבעה החתונה לט"ו בשבט ונערכה במסגרת מצומצמת של משפחה וחברים, בבית כנסת מקומי בהרצליה.

איך הייתה החתונה?

חיים: "ברוך ה', הייתה חתונה ממש קדושה. עד כדי כך שכל מי שפגש אותי במהלכה ולאחריה, אמר לי ש'כך בדיוק צריכה להיראות חתונה אמיתית'".

חיה: "עד עכשיו אני לא מאמינה, ומרגישה כמו בתוך חלום. הסיבה שעשינו את החתונה בבית כנסת קטן וצנוע היא שהרגשנו, באמת ובתמים, שאין לנו צורך בכל ה'טררם' שמסביב. האושר היה כל כך אמיתי, שלא היינו צריכים לחפש את האושר המלאכותי שמציעות חתונות הראווה המפוארות. כל מה שרצינו הוא שהקב"ה יהיה נוכח בשמחה שלנו, ושיידע שאנחנו מודים לו על כך שזיכה אותנו להיפגש ולהקים את מקדש המעט שלנו לכבודו".

כיום מקיימים השניים אורח חיים חרדי למהדרין, ובפי שניהם מסרים מחזקים ומעודדים למי שטרם מצא את זיווגו, ולמי שחלילה התייאש מן החיפוש. "אחת החוויות הכי מכוננות שהיו לי בניסיון ההמתנה לזיווג", אומרת חיה, "היה הרגע שעצרתי את המירוץ המטורף והקדחתני הזה, ואמרתי לקב"ה: 'אם זה מה שאתה רוצה, שאהיה לבד חלילה – אז בסדר. למרות הקושי, אני משלימה עם זה. אני רוצה להתחתן, אבל תעשה מה שאתה רוצה", אומרת חיה. "זה אבסורד שאנחנו רצים כל הזמן אחרי משהו. די, לפעמים מגיע זמן לעצור קצת. חייבים להאמין ולהניח לה' לעשות את מה שהוא יודע. אם הוא יראה אותך רצה, הוא לא ירוץ בשבילך. אבל אם את מניחה לזה, מאמינה בו ושמחה עם מה שהוא שולח לחייך בכל רגע – הוא יעשה בשבילך הכל. הרי זה בדיוק מה שעשה אברהם אבינו, כשהתבקש לעקוד את יצחק בנו. איזה אבא רוצה לשלוח יד בנפש הבן שלו? זה גם לא נשמע הגיוני, אבל אברהם לא שאל שאלות. אז כמו אברהם, גם לכל אחד מאיתנו יש את הרגע הזה, שבו הוא מתבקש לעקוד את הרצון הכי עמוק שלו, לקבל ולהשלים עם רצון ה'. צריך לסמוך על בורא עולם – הוא טוב ומיטיב ונותן את כל מה שצריך. עובדה. אני קיבלתי את כל מה שרציתי והאמנתי בו, אחד לאחד".