"אמא לחמישה מחפשת שידוך ב’שבע ברכות’? הרי זה חסר סיכוי!"

"כאמא ל-5 ילדים, את יודעת שיהיה לך קשה למצוא שידוך", כך אמרו כולם לשושן, כאשר חשבה לחפש את זיווגה השני. "יש לי מישהו בשבילך, אבל הוא רוצה רק עם ילד אחד", נאמר לה בפעם אחרת, וגרם לה לענות חצי בעצב חצי בחיוך: "אז את מי מהילדים שלי תרצו שאמסור לאימוץ?" גם משה, שראה את הכרטיס שלה באתר, לא חשב אחרת, "תהיתי מה היא חושבת לעצמה, ואיך היא לא מבינה שאין לזה סיכוי", הוא אומר. אבל למרות המצב שנראה בלתי אפשרי, שושן האמינה, פתחה פתח ועשתה השתדלות, וכיום באים השניים להודות על ההשגחה הפרטית, שהתגלגלה דרך "שבע ברכות".

"לא נשארו אנשים עם יראת שמיים בגיל שלי?"

שושן, בת 35, עברה 4 שנים בודדות לאחר גירושיה. "למרות ש-4 שנים הן לא כל כך הרבה במצבים האלה, לי הן הרגישו ארוכות מאד", היא אומרת. "כשפניתי לחפש את הזיווג בשנית, ניסו כולם לייאש אותי ולהסביר לי שלא יכול להיות שאתחתן, ובכל זאת, ניסיתי דרך חברות ושדכניות ועשיתי את ההשתדלות שלי. אלא שבגלל מצבי, חלק מההצעות שקיבלתי היו ממש הזויות, ועם כל זאת, הרשמה לאתר שידוכים לא היתה באה בחשבון מבחינתי, והמחשבה על כך שכל אחד יוכל לראות את פרטיי ואת תמונתי החרידה אותי".

אז איך הגעת ל"שבע ברכות"?

"בשלב מסוים סיפרו לי על האתר, ואני הבנתי שבגלל מצבי המשפחתי, עליי לרדת מהעץ ולהיפתח גם לצורות חיפוש אחרות. לכן נרשמתי אליו, וגם כתבתי על עצמי בפירוט, כך שהייתי רגועה לדעת שמי שיפנה אליי, כבר יקח בחשבון את העובדה שאני אמא ל-5 ילדים".

במשך כמעט שנה הייתה שושן באתר. "למרות כל הקשיים הרגשתי איך כל ניסיון שידוך מקרב אותי יותר להבנה מה נכון לי באמת", היא אומרת. "אלא שבשלב מסוים הרגשתי איך הייאוש מזדחל פנימה לליבי. ניסיתי למצוא את הזיווג בכל דרך אפשרית, והישועה עדיין לא הגיעה. בשלב מסוים תהיתי לעצמי, 'מה, כבר לא נשארו אנשים עם יראת שמיים בגיל שלי?', וכך, מתוך ייאוש מוחלט, החלטתי לשלוח הודעה קצרה לכל מי שנראה לי רלוונטי באתר. כתבתי רק מילה אחת - 'שלום', ובכלל לא חשבתי שמישהו יחזור אליי, אבל עשיתי מעשה של אמונה והתפללתי לה' שיעזור. גם למשה שלחתי הודעה, בדיוק אחרי שהוא נרשם לאתר, ואפילו את התמונה שלו לא ראיתי, כי פרסום הפרטים שלו עדיין לא אושר".

משה, בן 43, חיפש את זיווגו השני לאורך שנים ארוכות. "היו תקופות שהשקעתי בזה יותר זמן, היו תקופות שפחות, ובאופן כללי זה פשוט לא הלך", הוא אומר. "לאחר גירושיי, לא רציתי להתחתן רק כי צריך, אלא למצוא משהו שיהיה מוצלח באמת. הייתי רשום אצל עשרות שדכניות, מכל העדות והגוונים, ונעניתי בחיוב גם להצעות לא סטנדרטיות. בנוסף, נרשמתי לאתרי שידוכים שונים, אך עדיין לא הכרתי את 'שבע ברכות', ואז התוודעתי לאתר בדרך לא שגרתית".

דרך לא שגרתית, מעניין...

"כן, הגעתי אליו דווקא דרך הדיבורים נגדו, כי היה ברור לי שאם מישהו חושש מאתר כזה, הוא כנראה טוב ומשמעותי וכדאי לנסות אותו. כמה ימים בלבד לאחר שנרשמתי אליו ראיתי את ההודעה ששלחה לי שושן, וכאשר גיליתי שמדובר באמא ל-5 ילדים הייתי מופתע מאד. באותם רגעים חשבתי לעצמי 'בשביל מה היא בכלל מנסה לחפש שידוך? היא לא מבינה שזה לא ילך?' רציתי להמשיך כבר הלאה, אבל החלטתי רק לקרוא את מה שהיא כתבה על עצמה. היה ברור לי שזה לא יכול לבוא בחשבון מבחינתי בכלל, אבל אמרתי לעצמי 'נו, רק לקרוא לא עולה כסף'. תוך כדי כך, משהו מהדברים שלה נגע בי, ומצאתי את עצמי אומר 'כבר נתת בעבר צ'אנס לכל מיני אפשרויות לא שגרתיות, אז מה אכפת לך להתעניין עוד קצת?'"

"אתה אמיתי? יכול להיות כל כך טוב?"

כך, כשבוע לאחר ששלחה את ההודעות הנואשות, גילתה שושן הודעה חדשה בתיבת הדואר שלה. "משה כתב שהוא לא רוצה להרתיע, אבל גם לא יודע אם יוכל לקחת על עצמו כזה דבר ולכן רוצה לעשות בירור מקדים ולהתייעץ", היא אומרת. "הוא שאל אותי שאלות רציניות, וכתב שאם זה יהיה רלוונטי הוא יחזור אליי. חשבתי שלא אשמע ממנו יותר, אבל שבוע אחר כך הוא חזר עם שאלות נוספות, אני גם שאלתי מצידי, וכך אט אט התחלנו להיפגש. בהתחלה סגרתי את הלב, בגלל החשש להתאכזב ולהיפגע, אבל מהר מאד גיליתי אדם עם יראת שמיים ולב טוב, ואצל שנינו עלתה התחושה שאולי זה יכול להגיע לחתונה".

הקשר בין השניים הלך ונבנה. "בדקנו את הדברים לאט, עם עליות ומורדות, עד ש-7 חודשים אחר כך החלטנו להתחתן", אומרת שושן. "זה היה בחודש אדר, ותוך כדי ההתלבטויות אם להתחתן לפני או אחרי פסח, משום מה הרגשתי איזושהי תחושת דחיפות לסיים תוך שבועיים את כל ההכנות לחתונה. כך יצא שאחרי פורים כבר הייתי מאורגנת, ואז הגיעה ההודעה המפתיעה על הסגר הקרב ובא. למרות שכבר קבענו תאריך, אולם וצלם, מצאנו את עצמנו בשיחה בשעת לילה מאוחרת, מחליטים להתחתן תוך יום וחצי בלבד. מיד שלחתי הודעה להוריי ושאלתי אותם אם יוכלו לארגן חתונה את החתונה בחצר ביתם בהתרעה כה קצרה, ומשה שאל את אמו אם תוכל תוך יום וחצי לבשל את האוכל הנדרש. כולם ענו באופן מיידי בחיוב, וכך הגענו לחתונה, עם עשרה אנשים בבית ועוד עשרה על הגג. בחופה היתה תחושה עוצמתית של השראת שכינה, ואחר כך רקדתי עם ילדיי בתוך הבית".

בעודם מעכלים את צורת החתונה שלא חלמו עליה, החל הסגר. "התקופה הזו בה היינו יחד בבית גיבשה אותנו מאד", אומרת שושן. "חשבתי שיהיה מורכב יותר, אבל היה לנו פשוט טוב, ועד היום אני מידי פעם שואלת את משה 'אתה אמיתי? יכול להיות לי טוב כל כך?' אני מרגישה הכרת הטוב אדירה ל'שבע ברכות', כי אף אחד לא יכול היה להציע את השידוך הזה. מי היה חושב לשדך אדם מחיפה לאמא לחמישה מהדרום? זו סיעתא דשמיא אדירה, ו'שבע ברכות' זכו להיות השליחים הטובים לכך".

מה יש לכם לומר למי שגם נמצא במצב מורכב כזה ומחפש את זיווגו?

"להעז שידוכים לא שגרתיים, לנסות גם דברים שאדם לא מעלה על דעתו שיצליחו ולהתפלל הרבה", אומר משה, ושושן מוסיפה, "לא להתייאש, כי הקב"ה כבר סידר את השמלה, החתן נמצא בדרך, והוא לא שוכח אף אחת. אנחנו רק צריכים לעשות השתדלות, ודווקא כשהיאוש עולה, מבינים שרק מה' יתברך באה הישועה. למרות שקראתי שיחות על כך הרבה פעמים, ברגע שחוויתי את זה על הבשר התחושה היתה אחרת".

לסיום, אומרים השניים, "אנחנו מודים מאד לרב זמיר כהן ולצוות 'שבע ברכות' על העשיה, ומברכים שתמשיכו לאפשר לעוד אנשים, ובמיוחד למי שקשה לו למצוא את זיווגו בגלל מצבו האישי או המשפחתי, להצליח לעשות זאת בצורה טובה, צנועה ובטוחה, כמו שאתם יודעים לעשות"