לסגור או לא לסגור?

הצגתי את עצמי בשיחת הטלפון הראשונה, ונעה התלהבה "איזו סיעתא דשמיא! בדיוק בעלי רצה לפנות אליכם ולספר על ההיכרות שלנו, שאתם זכיתם להיות השליחים לה".

יוסף שגב (36 ואב לילד) ונעה דוידוביץ (30 ואם לשניים) מנתניה, הם זוג של סייעתא דשמיא. ההיכרות שלהם הייתה מלווה לאורך כל הדרך בהשגחה פרטית מופלאה, והם ממשיכים תמיד לתאר ולחפש את ההשגחה הפרטית בכל פסיעה. אך ההגעה שלהם לאתר שבע ברכות הייתה מכיוונים שונים לחלוטין.

"אני בעלת תשובה כבר 3 שנים", מספרת נעה. "בשנה האחרונה הייתה לי עליה תלולה ברוחניות. למדתי במדרשה והרבנית המליצה לי לחכות כמה חודשים, ללמוד עוד במדרשיה, ואז היא תציע לי שידוכים. אני מכירה את הידברות כבר שנים, כשעוד הייתה לי טלוויזיה הייתי צופה כל הזמן בהרצאות של הרב זמיר והרב פנגר, ושוב - הרב זמיר והרב פנגר, בלי הפסקה ובלי לראות משהו אחר. החלטתי לפתוח כרטיס באתר שבע ברכות של הידברות, אבל לא הייתי כל כך פעילה. לא שלחתי הודעות, וגם כשקיבלתי הודעות לא הגבתי. במדרשיה דיברו איתנו הרבה על האינטרנט והגמילה ממנו, והסתפקתי אם לסגור את הכרטיס. ואז בעלי שלח לי הודעה, עניתי לו, קראתי את הכרטיס שלו - והוא מצא חן בעיניי".

בנישת הזמן הזו, של ההתלבטות אם לסגור את הכרטיס, הצליחה להשתחל ההודעה של בעלה ופגעה בול. "תראי מה זה סייעתא דשמיא", הוא מתלהב. "נעה הייתה ממש בתהליך של ניתוק מהאינטרנט. כפי שאני מכיר אותה, אם לא החתונה - כיום היא כבר הייתה בלעדיו. אני מגיע בכלל מכיוון שונה בתשובה, למדתי בישיבת אור-החיים ועוד מוסדות רציניים, ששם היחס לאינטרנט ממש שלילי. הייתה לי התלבטות גדולה מאד אם לנסות את האפשרות הזו, ולבסוף החלטתי שכן. ראיתי את הכרטיס של נעה והחלטתי לשלוח לה הודעה. אם הייתי מתלבט עוד קצת, או שנעה הייתה מחליטה מוקדם יותר להתנתק מהאינטרנט - לא היינו נפגשים".

נעה: "בעלי לומד כבר שנים בכולל, ותמיד הציעו לו שידוכים, אבל הוא הרגיש שהוא לא מוצא במסגרות הרגילות את מה שחיפש. הוא רצה בחורה כמוני, תמימה (צוחקת), לא מתוך העולם של השידוכים. אני גם טרייה יחסית בכל העולם של התשובה. תביני, בתור אשה נשואה נקשרתי פחות לצוות ולרבניות המדרשיה. הייתי באה לשיעורים, הרצאות והולכת. יש לי את הילדים שאיתי, ולא יכולתי להתעכב וליצור קשר. וזה מה שהוא חיפש. אני לא יכולה לתאר את הסייעתא דשמיא ואת האושר שלנו, זו הודיה לה, פשוט אין מילים", היא מתרגשת.

לשלם בשרשרת חלודה ולקבל תכשיט זהב

נעה לא כיסתה לפני כן את הראש. כשיוסף שמע על כך הגיב "לא נורא, אני מאמין שבהמשך יהיה לך קל יותר". "הפגישה השנייה שלנו הייתה בנתניה, היינו בטיילת ופתאום הרגשתי לא נח עם זה שאני לא מכסה את הראש, אמרתי לבעלי אני לא מרגישה בנח להסתובב כך, כשחזרנו, כיסיתי את הראש מאז ועד עכשיו. גם בחתונה, כמובן, הייתי עם כיסוי ראש".

"זה מזכיר לי סיפור ששמעתי מהרב פנגר", היא משתפת, "ילדה קטנה קיבלה מתנה שרשרת מהכל בשקל, היא ענדה אותה יום יומיים, שבוע שבועיים והשרשרת התחילה להחליד. כולם ביקשו ממנה שתוריד אותה, אבל היא לא רצתה. אבא שלה בא ושאל אותה את אוהבת אותי? היא ענתה שכן והוא ביקש אז תורידי את השרשרת והיא לא רצתה. כך יום אחרי יום הוא בא ושואל אותה והיא לא רוצה. עד שאחרי שבוע היא באה מעצמה ונתנה לו את השרשת החלודה, הוא הוציא קופסת מתנה שבתוכה היה תכשיט זהב...".

תקופת ההכרות גם היא לא הייתה סטנדרטית כל-כך.

"שבועיים אחרי ההודעה הראשונה החלפנו טלפונים, דיברנו כמה פעמים והתחלנו להיפגש. ביקשנו מהרבנים שליוו אותנו להיפגש יותר מהרגיל, כי רציתי שהילדים שלי יכירו אותו והוא אותם כדי שייכנס לחייהם בצורה הטובה ביותר". הם פוגשים את המשפחות משני הצדדים. יוסף התארח לארוחות צהריים עם נעה והילדים, ואף הגיע לחגוג איתם שבת, כשהוא הולך 40 דקות בגשם עד חבר שאצלו התאכסן.

"נסענו יחד לקברי צדיקים, לכותל פעמיים. בפגישה השלישית שלנו נסענו לכותל. זה הבחור הראשון שיצאתי איתו בשידוך והרגשתי שה הפגיש אותי עם בחור מיוחד. בכיתי והודיתי לה. כשנפגשנו בחוץ קצת התביישתי, הפנים שלי היו נפוחות מבכי, אבל הוא אמר יש נשים שמתעכבות בקניון, בחנויות בגדים או במספרה; את התעכבת בכותל, בתפילה".

הקשר המיוחד המשיך, והם הוסיפו לו לימוד טלפוני שהעשיר אותם רבות. "למדנו את הספרים של הרב שמחה כהן, ספר של הרב טאובר על זוגיות. כשאנחנו מכירים יותר ויותר וגם מתוך הלימוד המשותף", הם מספרים.

מרוץ השליחים הטובים

"ואז החלטנו להתחתן. בעלי נסע לרב חיים קנייבסקי כדי לשאול אותו אם להתחתן לפני ספירת העומר או אחרי. הרב אמר שיש להתחתן לפני הספירה. היו לנו רק כמה שבועות להתארגן... היה לי חלום להתחתן בבית-כנסת, בחתונה של צניעות וקידוש ה. במיוחד אחרי החתונה הראשונה שלי, שנערכה בקיסריה ועלתה הון, ושחצי שנה רק הייתי עסוקה בארגון שלה. עכשיו רציתי משהו אחר לחלוטין. בעלי גם רצה כך, אבל ידע שלנשים יש צורך ביופי וחתונה גדולה ויפה ואמר לי עכשיו את רוצה כך, אבל עוד שנה תשאלי למה לא עשינו חתונה באולם. האפשרויות היו ממש מצומצמות, מעט אולמות בד"צ, והרבה מהם סוגרים את האולם שבוע לפני פסח. ישבנו עם בעל האולם, שניסה מאוד לבוא לקראתנו, אבל שום דבר לא הלך. לא הצלחנו למצוא תקליטן וצלם, והכל הסתבך. אחרי יומיים אני מדברת עם בעלי בטלפון ואומרת לו אולי תבדוק את בית-הכנסת שליד הבית שלך?, הכרתי את בית הכנסת הזה, ובעלי אהב מאד להתפלל שם והיה קשור אליו. הוא הלך לגבאי ושאל אם התאריך פנוי, הגבאי ענה שכן ושאל בשביל מה? ואז שמע שמדובר בחתונה... מהרגע שהתפרסם שאנחנו מתחתנים שם, התחיל מבול של טלפונים. בעלי אדם מוכר, הוא מוסר שיעורי תורה ואנשים התקשרו שלום, אחי לומד איתך ומישהו רוצה לתרום תקליטן, מה התאריך? אח"כ מתקשר עוד אחד מישהו רוצה לתרום לכם צלם וצלמת הטלפון הבא היה מחבר שהבטיח לדאוג לחופה, כי זה בית כנסת ואין שם חופות. בקיצור, מהרגע שהחלטנו להתחתן בבית כנסת - הכל הסתדר בצורה המושלמת ביותר".

נו, ואיך הייתה לבסוף החתונה?

"מדהימה! קידוש ד אמיתי וגדול! החתונה הייתה בהפרדה מלאה, וכולם נהנו כ"כ ואמרו שזו הייתה חתונה מדהימה. אחת החוויות המיוחדות שלי הייתה שלא השקעתי בזוטות לפני. כל הזמן התפללתי ולמדתי על שלום בית. זה הכי חשוב, תאמיני לי, יותר מכל השמלות וההזמנות. אפילו לא הדפסנו הזמנות, הרמנו טלפונים לאנשים, ומי שהיה חשוב לו - הגיע. אבל זה היה מיוחד, להתכונן ליום הזה בצורה אמיתית, מתוך תפילה והכנה.

"לפני החתונה הייתה הרצאה של הרב זמיר כהן בנתניה. הלכתי כמובן. תמיד הלכתי לכל ההרצאות והכינוסים של הידברות, לא רק אלה שנערכו שבנתניה, אלא גם באזור. מאד רציתי לספר לרב על השידוך ועל החלק שלו ושל הידברות בכל זה, אבל ידעתי שאין כמעט סיכוי. תמיד מקיפים אותו המון אנשים אחרי ההרצאה. הפעם הזו לא היו אנשים, כי המרצה שאחריו היה אמור להיכנס. יצאתי ולהפתעתי ראיתי את הרב, התביישתי קצת אבל ניגשתי. סיפרתי לו שאני עומדת להתחתן, והוא שמח מאד מאוד

מאוד! הוא התעניין, שאל ודיבר איתי הרבה. נתתי לו מכתב שסיפרתי בו על השידוך, הוא התקשר אליי אחר כך, בירך אותי והתרגש מאד לשמוע.

"איך יוסף מחזק אותי תמיד?", מסכמת נעה בחיוך, "הוא אומר כשיש קשיים - סימן שיש קדושה!".