"כשה’ רוצה להקים בית בישראל – גם אתר אינטרנט יקודש למען המטרה הזו"

על דבר אחד גלי דנינו, 24, מהנדסת תעשייה וניהול ממושב ספסופה (ליד מירון) לא הייתה מוכנה להתפשר בדייטים: יראת השמיים של המיועד. למרות שגדלה והתחנכה בבית דתי, ולמדה כל חייה במסגרות דתיות, החליטה גלי להתחזק עוד ועוד ברוחניותה. לימים, התוודעה אל פעילות הידברות, ואף הייתה קוראת אדוקה של הניוזלטר, אותו קיבלה מדי שבוע בדואר האלקטרוני.

גם אלירן עמר, 28, מגדרה, הנדסאי אלקטרוניקה ואיש קבע בבסיס חיל האוויר, עבר מסלול דומה. גם הוא גדל במשפחה דתית, למד בישיבה תיכונית וחבש כיפה עד גיל 24. אולם אז, החליט להסיר את הכיפה. "גם בתקופה בה הלכתי בלי כיפה ולכאורה חיצוניותי לא שיקפה את זה – האמונה שלי נשארה יציבה וחדה", מספר עמר. "תמיד ידעתי שאני רוצה להקים בית עם צביון דתי. הבסיס האמוני תמיד היה בי, רק לא תמיד התלווה אליו קיום המצוות".

לפני שלוש שנים, בתהליך איטי ומושכל שכלל בתוכו תובנות חיים לא מועטות – החל אלירן מפלס את דרכו בחזרה אל קיום המצוות. בתחילה, חזרה הכיפה אל הראש. אחר כך, התעקש על הנחת תפילין בעקביות, וצפייה אינטנסיבית בהרצאותיהם של הרב פנגר והרב זמיר כהן, באינטרנט. עם הזמן ובקצב שלו, התחזקה והתעצמה עבודת ה' שלו עשרת מונים.

לאתר שבע ברכות נרשם עמר לפני שנתיים, בעקבות המלצת בת משפחה. גם גלי וגם אלירן, היו סקפטיים בנוגע להיכרות החצי השני באתר אינטרנט, ולכן מעולם לא הסכימו לנסות להירשם באחד כזה. לדברי אלירן, הוא מעולם לא נרשם אצל שדכניות, ואת מעט הבנות איתן נפגש, הכיר אך ורק דרך חברים ומכרים. לדברי גלי, הניסיון היחידי בו התנסתה בכל מה שקשור לאתרי היכרויות היה כאשר חברתה הטובה רשמה אותה, ללא ידיעתה, לאתר מסוים. "מיציתי את זה די מהר", היא מספרת, "לא ממש התחברתי לשיטת ההיכרויות דרך האינטרנט. בזמנו זה היה נראה לי מעשה נואש מדי". לאור הניסיון שכשל, התחזקה תחושתה, שאת בעלה – אין סיכוי שתמצא באתר שכזה.

גלי, מה גרם לך להירשם לאתר ההיכרויות שבע ברכות, לאחר שכבר נכווית מאתר אחר?

"את ארגון הידברות הכרתי במשך זמן רב", היא מסבירה ומחייכת. "מדי שבוע הייתי מקבלת את הניוזלטר למייל שלי וידעתי שיש לארגון הזה 'אבא ואמא'. פעמים רבות ראיתי פרסומות על אתר 'שבע ברכות', ומשום מה, תמיד התעלמתי מהן, בטענה שזה לא בשבילי. עד שיום אחד, פרסומת אחת ממש צדה את עיניי, וכשהתעמקתי בה הבנתי שהאתר הזה שונה מאתרים אחרים. אהבתי מאוד את הצניעות בה הונהג האתר, והחלטתי לנסות".

ומי פנה אל מי?

"אני הייתי הראשונה", מתוודה גלי, "כי כשקראתי את מה שאלירן כתב, זה הרגיש לי מאוד נכון. הוא החזיר לי תשובה אחרי יומיים, אבל אז זה כבר לא היה רלוונטי, כי התחלתי לבדוק הצעה אחרת שהוצעה לי".

אלירן מצידו, מאזין משועשע, ומסביר: "מה שמעניין הוא, שאותו תרחיש חזר על עצמו לפחות ארבע פעמים נוספות. בדרך כלל, אחרי פנייה אחת שבה הבחורה, מאיזו שהיא סיבה, לא ענתה לי - ויתרתי. אבל עם גלי, משום מה, לא הצלחתי להרפות. משהו שם הרגיש לי מאוד נכון, להמשיך ולנסות".

אז הוא המשיך. לא התייאש, לא חזר בו, לא הסיק מסקנות חפוזות – פשוט המשיך לנסות, עד שיום אחד זה קרה, ובפעם החמישית, הייתה זו גלי שיצרה את הקשר ושאלה האם זה עדיין רלוונטי. "אמרתי שכן ועברנו לטלפון", אלירן מסביר. "בהתחלה התכתבנו, אך נהגנו לקצר ביותר בהתכתבויות ולחתור לפגישה. בשיחתנו השנייה, כבר קבענו להיפגש".

הפגישה הייתה נפלאה ונסכה בשניהם תחושה טובה של רצון להמשיך – השיחה קלחה, נשיאת החן הייתה הדדית והפגישה השנייה, בצפת, לא איחרה להגיע. לאחר מספר פגישות בהפרשי זמן קצרים יחסית, הכיוון היה ברור לשניהם: חתונה.  

הצעת הנישואין

שבועיים לפני ההצעה, נסע אלירן לרבי דוד אבוחצירא שליט"א מנהריה, כדי לקבל את ברכתו. משזו הגיעה, גמלה ההחלטה בליבו של אלירן. "ההצעה לא הייתה רשמית", הוא מסביר, "אלא יותר הסכמה הדדית - אכלנו ארוחת גבינות חגיגית, ובמהלכה שאלתי את גלי האם היא מוכנה להתחתן איתי".

התשובה הייתה ברורה, ואלירן וגלי נישאו ברוב פאר והדר, בחודש אייר האחרון, בגן הקונגרסים בחיפה. לשאלתי איך הייתה החתונה ענתה גלי תשובה אופיינית לכלה, שעדיין מתבשמת מניחוחות חתונתה: "שמענו שהיה מאוד יפה".

עצתם לרווקים היא לא להתייאש ובטח שלא לשלול דברים מראש. "שנינו לא היינו פתוחים לסגנון של היכרויות באינטרנט, ומסתבר שטעינו. כי כשה' רוצה להקים בית נוסף בישראל – גם אתר אינטרנט יקודש למען המטרה הזו", הם אומרים.